פסק-דין בתיק ת"א 51685-06-12

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה שהוגשה נגד שבעה אנשים פרטיים (הנתבעים 7-1), תוך שמצוין בה (בסעיף 7) כי "ככל הידוע הנתבעים 7-3 אינם בין החיים"; נגד האפוטרופוס הכללי (הנתבע 8); נגד רשם המקרקעין (הנתבע 9) ונגד מרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים (הנתבע 10).

2.         בפתיח לתביעה עותרת התובעת לסעדים כדלקמן:

"מבוקש מבית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו ולהצהיר, בהתייחס למקרקעין הרשומים בפנקס השטרות שבלשכת רישום מקרקעין ירושלים בדף 615 ספר 1015, זיהויים נוספים: גוש שומה 30045 חלקה 126 (להלן "נסח הטאבו") ו/או המקרקעין/דירה המצויים ברחוב ניסים בכר 12 ירושלים (להלן "המקרקעין") ובהתייחס למי מבעלי הדין במצטבר או לחילופין כי:

-        אין זהות עובדתית ו/או משפטית בין הנתבעים 7-1.

-      נתבעים 3-1 לרבות צאצאיהם ו/או יורשיהם ו/או עיזבונם - אינם בעלי הזכויות הרשומים בלשכת רישום מקרקעין ו/או אינם זכאים להירשם כבעלי הזכויות.

-      הנתבעת 4 הרשומה בנסח הטאבו כבעלת הזכויות, לרבות צאצאיה ו/או יורשי (צ"ל: יורשיה - ר.י.) ו/או עיזבונה - אינה בעלת הזכויות ו/או אינה זכאית להיות רשומה כבעלת הזכויות.

-      הנתבעים 7-3 אינם בין החיים.

-      הנתבעים 5 ו/או 6 ו/או 7 זכאים היו להירשם כבעלי המקרקעין.

-      הנתבעים 1 ו/או 2 ו/או אחיהם ו/או דודיהם, ו/או בני דודיהם לרבות צאצאיהם ו/או יורשיהם ו/או עיזבונם - אינם צאצאים ו/או אינם יורשים של מי מהנתבעים 7-3.

-      הנתבע מס' 8, האפוטרופוס הכללי - מדינת ישראל, זכאי היה להירשם כבעל הזכויות.

-      על אף האמור לעיל, התובעת הינה בעלת הזכויות במקרקעין ו/או בעלת זכות החזקה במקרקעין מכוח התיישנות ו/או הוראת כל דין לרבות דיני דיירות מוגנת".

3.         כאן המקום לציין כי לתביעה דנן קדמה תביעה בבית משפט השלום, שהסעד המבוקש בה הוא פינוי התובעת מן הנכס הנדון (ת.א. 11695/08). אותה תביעה עדיין תלויה ועומדת, והיא מצויה עתה בעיצומו של שלב ההוכחות.

4.         הנתבעים 2-1 הגישו כתב הגנה וכן הגישו בקשה לסילוקה של התביעה על הסף בדרך של דחייה ולחלופין - ע"י מחיקה.

5.         הנתבעים 10-9 הודיעו כי אין להם עניין בתביעה, אך ציינו מה יידרש מן התובעת כתנאי להשגת מבוקשה בתביעה דנן.

6.         הנתבע 8 הצביע על ליקויים בתביעה כפי שהיא וציין כי במידת הצורך יערוך בירורים שונים וחקירות מתאימות ויפנה לבית המשפט המוסמך לקבלת צו לניהול הרכוש הנדון.

7.         התביעה נגד הנתבעים 7-3 נמחקה (ע"י כב' הרשם) מחוסר מעש. זאת לאחר התראות והזדמנויות שונות שניתנו לתובעת להסדיר מה שנחוץ כדי שהתביעה נגדם לא תימחק (ראו החלטותיו מ-5.3.13 ומ-6.3.13 וההחלטות שקדמו להן).

8.         לאחר שעיינתי במכלול החומר שהצטבר בתיק, ובכל זה בתשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף ובתשובה לתשובה, הגעתי למסקנה כי יש למחוק התביעה על הסף. מהלך זה ימנע את המשך ההליכים בה, אך לא יחסום את התובעת מנקיטת הליכים הולמים כלפי נתבעים מתאימים בשלב שיהיה ראוי לכך.

9.         התובעת עצמה ערה לכך שבמצב הנוכחי שבעקבות החלטות כב' הרשם אין תקומה לתביעתה. בהמשך לכך היא עותרת להחייאת אותו חלק של התביעה שנמחק ומציינת כי אם לא תבוצע החייאה כזו הרי שהיא תגיש תביעה נוספת כדי להביא לכך שניתן יהיה לדון ולהכריע בכל הנחוץ (ראו סעיף 8 לבקשה שהוגשה ב- 7.3.13).

10.       בקשר לבקשה הנ"ל אני סבור כי צדק כב' הרשם בכך שקבע מה שקבע וכי אין מקום לשנות מהחלטתו. למעשה, די בכך כדי להביא למחיקת התביעה דנן על הסף, לנוכח מה שצוין לעיל.